דרך הפילוסופיה | The Way of Philosophy

מוקדש לפצ'קוש, באהבה ובגעגועים

כמה מילים עלי, ותודה ליעל שאמרה שאני בחור יפה

אז אחרי שהצגתי את המדור שלי, כמה מילים על עצמי.
אני פצ'קוש, כפי שוודאי הבנתם. ובטח הבנתם גם שאני כבר לא כאן. סתם איזה גידול נדיר ומטופש בלבלב שקוראים לו אינסולינומה, שהתפרץ לפני כמה חודשים. אבל לא זה מה שימנע ממני להמשיך ולהיות, ולבלבל לכם ת'מוח. חשבתם שיש לנו רק 9 נשמות ? זו העשירית, והיא כאן לתמיד.
הייתי חתול פז [פח זבל], אבל אין לי מושג איך נראים פחי זבל מבפנים. אמנם גרתי בחצר, אבל נהניתי מאוכל משובח, טיפול, המון אהבה, והיתה גם חתולה יפה לצידי, טטה [שזה קיצור של "טטנוס"], שדי שמרה עלי כי, איך לומר זאת, אני די עדין, ולא אהבתי ללכת מכות ולגרש חתולים אחרים שפולשים לחצר לפעמים. והיא – אין לה אלוהים, כמו שאומרים. היא עדיין בחצר.

למה לא לקחו אותי הביתה? זה סיפור שאם תרצו אספר אותו פעם. 7 השנים שחייתי איתכם ולצידכם, ובחלק מהמקרים בניגוד לרצונכם, היו מעניינות. למשל, למדתי שכלבים הם דווקא די בסדר, והיה לי אפילו חבר, ג'ים, שגר בבניין. ולמדתי שאנשים שלא רוצים שנהייה בסביבה הם גם לא הכי נחמדים לעצמם ולאנשים אחרים. וזה סתם חבל בשבילם, כי אני מרגיש שלא טוב לחיות ככה. זה לא אומר שצריך לאהוב אותנו. אבל אפשר לנהוג ב"חייה ותן לחיות", וזה תופס לגבי כל בעלי החיים, מכל המינים והסוגים [טוב, אולי לא כולל ג'וקים]. ועוד נדבר על זה. זה הכל להפעם. יש לי עוד עניינים. שתהייה שבת טובה וחג שמח.