סיפור נחמד על דפוסים וקיבעון
קבוצת מדענים הציבה חמישה קופים בכלוב. במרכז הכלוב הציבו סולם ועליו ערימת בננות. כאשר קוף מסויים עלה על הסולם כדי לקחת לו בננה, המדענים שפכו מים קרים על הקופים שנשארו על הקרקע. לאחר זמן מסויים, כל אימת שקוף כלשהו ניסה לעלות על הסולם, היו שאר הקופים אוחזים בו או מונעים את עלייתו לסולם באלימות. במשך הזמן הפסיקו הקופים לנסות לעלות על הסולם למרות הפיתוי של הבננות.
ואז המדענים החליפו את אחד הקופים. הדבר הראשון שהקוף החדש ניסה לעשות – היה לעלות על הסולם, דבר שנמנע בנחרצות ובמהירות על ידי שאר הקופים אשר היכו אותו. לאחר מספר ניסיונות כואבים הפסיק הקוף החדש בחבורה לנסות לעלות על הסולם.
המדענים החליפו קוף נוסף, אשר ניסה גם הוא לעלות על הסולם כקודמיו. הפעם השתתף הקוף הראשון שהוחלף בהכאת המטפס בהתלהבות רבה. החלפת הקוף השלישי חזרה על אותו ריטואל, ובהדרגה הוחלפו שני הקופים הנוספים, עד שלבסוף לא נותר אף לא קוף אחד מהקבוצה המקורית. המדענים נותרו עם חמישה קופים שלמרות שמעולם לא ספגו מקלחת מים קפואים המשיכו להכות בכל מי שניסה להגיע אל הבננות.
אם היה ניתן לשאול אותם למה הם מכים את כל מי שמנסה לעלות על הסולם, קרוב לוודאי שהתשובה הרצינית הייתה: "לא יודע, ככה זה היה מעולם"…
תגובות
מצטערת, קיבלתי אותו לפני הרבה זמן במייל מחבר, ולא זכור לי שהיה שם רפרנס
אז איך אנחנו יודעים שזה אכן "מקרה שהיה" וש"כך היה"? לרפרנס יש תפקיד, במיוחד אם רוצים ללכת בדרך הפילוסופיה. כדברי חז"ל : "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם".
אנחנו לא יודעים. ואולי בגלל זה קוראים לקטע הזה סיפור
אנחנו קוראים סיפור. ובכל זאת, התגובה הטבעית כששומעים את עלילות הברון היא גיחוך. ספק אם לכך התכוונת….
…
אני מכיר את הסיפור עוד מהתקופה שהופץ כמייל זבל אי אז בשלהי סוף ה-90. בזמנו עוד תיארו את זה כניסוי מחשבה.
לפני כמה חודשים נזכרתי שוב בסיפור משום מה, והחלטתי לחפש את המקור. לא הצלחתי, אבל בוודאות לא מדובר בניסוי אמיתי.
את המקור, כיצד אתה טוען שאין זה ניסוי אמיתי "בוודאות"? אתמהה!