שלושת טועמי החומץ
משמאל לימין: קונפוציוס, בודהה, לאו-צה
זהו ציור סיני משנת 1173 לספירה של צייר לא ידוע.
הוא מתאר את שלושת החכמים: קונפוציוס, בודהה ולאו-צה,
טועמים ממיכל חומץ.
עבור קונפוציוס, שתופס את החיים כמערכות מובנות ומוחלטות של ציוויים וחובות מוסריים – החומץ חמוץ, והוא מעווה את פניו.
עבור בודהה, שהחיים עבורו הם סבל [זוהי האמת הראשונה] – החומץ מר, וגם הוא מעווה את פניו.
עבור לאו-צה, שמתבונן בחיים כפי שהם, החומץ הוא מה שהוא: חמוץ, והסיטואציה עצמה מצחיקה אותו. כי הרי חומץ הוא תבלין, אף פעם לא אוכלים אותו בנפרד, והוא מוסיף הרבה טעם למאכלים מסויימים.
