מוקדש לפצ'קוש, באהבה וגעגועים
יש לי בקשה מיוחדת
שלום אנשים, היום יש לי בקשה מיוחדת. תראו את המודעה הזות'י כאן. [גזרתי אותה קצת כדי שתיכנס.]
אני זוכר את הסוסים והחמורים המסכנים האלה. הם היו עוברים ברחוב שלי. ואפילו שהם גדולים כאלה, ומפחידים – הייתי מסתכל עליהם והיה כואב לי הלב. כי רובם נראו לא טוב, רזים כאלה, והיה להם מבט נורא עצוב בעיניים.
ואנ'חושב שזה ממש לא בסדר לעשות ככה לחַיות, ואנ'חושב שלאף אחד לא מגיע לחְיות ככה, בלי אהבה וטיפול.
אז אם אתם יכולים לעזור במשהו, זה יהיה נורא יפה מצידכם.
תודה, פצ'קוש
תגובות
אני רואה סוסים מסכנים רתומים לעגלות, וצועדים בסבל רב ברחובות אספלט צפופים, ליד המוני רכבים, והכאב והצער שלהם נראה על פניהם ובעיניהם. וזה הורג אותי. ולא מבינה איך לא שמים לזה קץ, לעבדות הנוראה של בעלי חיים.
ועוד דבר, ראיתי בשבוע שעבר את סרטו של פאסבינדר "בשנה של 13 ירחים", יש שם את סצינת בית המטבחיים המפורטת והנוראית ביותר שראיתי עד היום, ומי שיש לו צלם אנוש שיראה את זה, ויסיק מסקנות על יחסנו הנוראי לבעלי החיים שחולקים איתנו את העולם הזה.
כל הכבוד לאגודת צער בעלי חיים, המשיכו בעבודת הקודש.