דרך הפילוסופיה | The Way of Philosophy

תגובות

• סנדי ש  ביום דצמבר 31, 2006 בשעה 7:42 am

  קישור לתגובה | להגיב

  זה בהחלט נותן פרופורציות.
  משהו גדול לחשוב עליו.
  זה מסקרן מאוד
  וחבל שלא נהיה פה לראות מה יהיה.

  חשבתי על זה בהקשר אחר, "רגשני" יותר – אם זה חבל או עצוב ומצער שעמים נעלמים (הכוונה היא לא להשמדה מכוונת אלא להעלמות "טבעית" (אם יש כזה דבר) כלומר בהתבוללות או התפזרות וכד'.

  אם זה מצער שאין יותר חיטים, אם זה מצער שעוד 200 שנה למשל לא יהיו יותר יהודים.
  או קרואטים או יהודים בתימן.
  אם המילים האלה – מצער, עצוב, חבל – בכלל רלוונטיות לעיניין.

  גם מוות הוא טבעי ותמיד היה ותמיד יהיה וזה לא הופך אותו ללא עצוב או מצער
  השאלה שלי אם יש מקום לרגשנות, אם נקרא לזה כך, גם כשמדובר בתהליכים היסטורים כאלה.

• נינה  ביום דצמבר 31, 2006 בשעה 9:03 am

  קישור לתגובה | להגיב

  אני חושבת ש-כן. כי מאחורי תהליכים היסטוריים עומדים, בסופו של דבר, בני אדם.
  לגבי מצער – כן ולא. כי המוות הוא חלק מהחיים. מה שמצער הוא המלחמות שגורמות למוות שלא בעיתו, ובדרך כלל ללא צורך.