מוקדש לפצ'קוש, באהבה ובגעגועים
אני נורא מודאג ממצב הכדור שלנו
השבוע הביאו אצלכם ב"נשיונל ג'אוגרפיק" את דו"ח כדור הארץ 2006. ונורא עצוב לראות מה שקורה לכדור שלנו. הוא מתחמם באופן מסוכן, קרח בקטבים מפשיר, דובים לבנים בסכנת הכחדה, ובקרוב המים יעלו ויציפו את כל מי שגר ליד החוף, מדבריות מתפשטים באפריקה וסין בגלל שכורתים עצים בלי חשבון, לחיות אין איפה לחיות והן מתות, והיו שם עוד הרבה דברים, אבל היה נורא קשה לראות את זה, והלכתי באמצע.
ואמרו שם משהו שאנ'חושב שהוא נורא נכון: שהיערות והחיות הם כמו איבר בגוף. זה נורא הגיוני, כי כולנו חלק מהכדור הזה. אז אם אתם חותכים יערות בלי הבחנה והורסים בתים של חיות, ואם אתם סתם צדים ומחסלים מינים של חיות גם באדמה וגם בים, זה כאילו שאתם חותכים לכם אצבעות, רגל, יד, וזה ממש לא ספיינסי.
אמרתי את זה כבר ואני יגיד שוב פעם ושוב פעם: הכדור הזה ומה שיש בו הם לא משאב לניצול. והתשובה בידיים שלכם, אנשים, כי אנחנו לא יכולים לעשות כלום. אנ'חושב שאנחנו יותר חכמים ממכם, אבל אתם חזקים מאיתנו. אל תפעילו את הכוח שלכם כדי להילחם ולהרוס את הבית של כולנו. יש לכם פתרונות לבעיות האלה: יש דלק ביולוגי, לחימה בציד פיראטי, הפסקת כריתה פראית ולא מבוקרת של יערות, הקטנת צריכה – אז תשתמשו בהם. תתחילו להיות סאפיינסים. ושכל אחד יתחיל מעצמו. בדברים הקטנים. כמו לבדוק מאיפה דברים באים לפני שקונים אותם, ולא לקנות דברים כמו פרוות, או בשר של חיות בסכנת הכחדה. לא מספיק לחתום על עצומות ולהגיד כמה זה נכון וכמה זה נורא. צריך גם לעשות. ועכשיו. בבקשה, תעשו שדו"ח כדור הארץ 2007 יהיה יותר טוב. שנה טובה לכולנו.
תגובות
חתול יקר
אין לי שום דבר נגדך אישית, באמת, אבל רציתי לשאול אותך משהו.
אתה מספר על מינים נכחדים , דבר שנגרם לדאבוננו מרשלנות וחוסר אחריות של בני האדם. אבל הדבר נוגע גם לך, וזה מה שאני רוצה לשאול.
בעדינות. אני לא כועסת.
בני אדם טובי לב מאכלים אותך ואת ידידך הרבים בחצרות ובפינות רחוב (שזה יפה, אבא שלי בעצמו קונה שק אוכל ענק לחתולי החצר) אבל מצד שני הדבר גורם לריבוי לא טבעי של חתולים ואתם מצדכם צדים המוני בעלי חיים קטנים, ומדלדלים את אוכלוסייתם. קראתי על זה בגלילאו. כתבה די נוראית על כך שאתם שותפים להכחדה של מינים שונים.
אחד אתם לא אשמים. זה הטבע שלכם.
אלה שוב בני האדם שמתערבים בטבע וגורמים בתמימות ועם רצון טוב, וללא מודעות, לפגיעה במינים אחרים.
אין לי פתרון לבעיה. אולי אתה יכול להציע משהו בתור חתול שאכפת לו?
אנ'לא יודע מה קראת בגלילאו. אנ'יודע שיש איזה פרופסור, אנ'חושב באונ' תל-אביב, שטוען שאנחנו אשמים בהכחדת ציפורים ושבגלל זה צריך להרוג אותנו.
וזה הדבר הכי טפשי ששמעתי. כי איך אנחנו יכולים להשמיד מינים שלמים??? זה נשמע לך הגיוני??? אז נכון שאנחנו תופסים עכברים וג'וקים. זה רע זה??? אתם הרי אומרים לנו תודה. וציפורים? נכון. אנחנו רצים אחריהם. אבל תאמיני לי, בגלל שמאכילים אותנו, אנחנו כמעט אף פעם לא תופסים אותם. כי אנחנו לא רעבים. בחצר שגרתי בה יש הרבה יונקי דבש, ובולבולים, ועטלפים, ויונים, ועורבים – וכל חיי לא ראיתי אף פעם שמישהו מאיתנו הצליח לתפוס אותם. כן, אנחנו רצים אחריהם, יותר בשביל המשחק.
ובקשר לריבוי הלא טבעי, אז אנ'יכול ל'גיד לך שאצלי בחצר, וגם בכל השכונה, מעקרים ומסרסים חתולים.
אני מודה שזה היה מאוד מאוד מאוד לא נעים וכואב קצת, אבל מהר מאוד שכחתי את זה, וחייתי נפלא, כי לא הלכתי מכות עם זכרים אחרים, ולא נפצעתי, והייתי חבר של כולם. והיתה לי חברה נפלאה, טטה, שגם היא עוקרה יחד איתי, ונורא אהבנו. סיפרתי לכם עליה בפט-סאפיינס 1.
את רואה? יש פתרון.
ותגידי בשמי תודה לאבא שלך, ושאני מאוד מעריך את זה שהוא דואג לחתולים בחצר שלו.
שלך, פצ'קוש
נו, פצ'קוש, אתה לא ראית את הכתבה הזו בנשיונל ג'אוגרפיק שעקבו בה אחרי חתולי בית ובדקו כמה הם צדים ואפילו הבעלים שלהם היו בשוק טוטאלי מכמה שהם צדים, אפילו שהם לא רעבים?
לא צריך להרוג אתכם, מה פתאום.
סירוס זה באמת פתרון טוב ששומר על איזון,
כי אם אנחנו כבר מתערבים לכם בחיים, אז לפחות שזה יהיה עם פחות נזקים.
היה נחמד לדבר איתך, קבל ליטוף…פררר…פררר
איזה מצחיק – האותיות שהייתי צריכה להקליד עכשיו היו CATE
והמון תודה לך שאת חושבת עלינו ואכפת לך מאיתנו.