"יש לי יסוד לשער כי הכוכב שממנו בא הנסיך הקטן הוא הכוכבית הידועה בסימן "ב-612". אסטרונום תורכי גילה אותה בשנת 1909. התוכן התורכי הופיע בועידה בינלאומית לאסטרונומיה והוכיח את תגליתו באותות ובמופתים. אך איש לא האמין לו בגלל לבושו המוזר.
כך דרכם של מבוגרים…
… בשנת 1920 חזר התוכן והוכיח את תגליתו. הפעם הופיע בחליפה אירופית הדורה מאוד והכל קיבלו את דעתו.
… כך דרכם של המבוגרים החובבים ספרות ומספרים. אם סחת להם על חברך החדש, לעולם לא יבקשו לדעת את עיקרי הדברים ולא ישאלו: "מה טיבו של חבר זה? האם קולו ערב לאוזן? אילו משחקים חביבים עליו?"……
רק זאת יבקשו לדעת: "בן כמה הוא? … כמה משתכר אביו?" הם סבורים כי רק כך אפשר להכיר את האיש ולעמוד על טיבו.
אם תספרו למבוגרים: "ראיתי בית נאה בנוי לבנים אדמדמות, בחלונותיו פרחי גרניום ויונים שוכנות על גגו" – לא יוכלו המבוגרים לתאר לעצמם את הבית. הם לא יתפסו את העניין אלא אם כן תאמרו להם: "ראיתי בית שמחירו עשרת אלפים לירה". רק אז יקראו בהתפעלות: "מה יפה בית זה!"…
מתוך: הנסיך הקטן, פרק 4
[תודה לגלעד בוצ'וק].
תגובות
🙂
התאור של הבית גם ציורי וגם מינימליסטי – – –
זה באמת אחד הספרים, בה'א הידיעה
((-:
הלקח שלי מהספר להקשיב לילדים קטנים בכלל ולילדתי הקטנה בפרט… 🙂
אבל הוא מגיע אנטואן דה סנט-אכזופרי
ליהודה – אכן כך. והלוואי ולא היינו מאבדים כשאנו מתבגרים את היכולת לראות דברים כפי שהם.
לגלעד – הקרדיט בהחלט שלך, על שהזכרת לי את הקטע המקסים הזה.