דרך הפילוסופיה | The Way of Philosophy

תגובות

• בלבול מושגי  ביום יוני 8, 2007 בשעה 5:25 pm

  קישור לתגובה | להגיב

  דברי היועץ המשפטי הגיוניים לחלוטין.

  הוא פקיד מדינה – לא פקיד ממשלה.

  הוא אמנם מייעץ לממשלה ולגופיה, אך אינו כפוף לממשלה. כדאי לך לעיין בדו"ח של הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו (משנת 1998). בסעיף 8 לדו"ח נכתב כך:

  "היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד ציבור בעל שיקול דעת מקצועי עצמאי ובלתי תלוי ברשויות השלטון אשר מינוהו בכל הנוגע לפעולתו המקצועית."

  בהמשך הדו"ח מפורטת נקודה זו בהרחבה בהקשרים שונים. מכאן שהיועץ המשפטי צדק לחלוטין כשקבע שהוא לא פקיד ממשלתי.

• נינה  ביום יוני 8, 2007 בשעה 6:23 pm

  קישור לתגובה | להגיב

  שמדובר בבלבול מושגי.
  איני רואה הבדל בין שני המושגים שציינת. ומההנגדה שעשה היועץ בין המושג פקיד ממשלתי לראש התביעה – נראה שגם הוא לא מבחין ביניהם.
  היועץ לא יאהב גם את המושג עובד מדינה.
  ונזכור שהדברים נאמרו בהקשר של שינוי אופן בחירת יועץ משפטי. לא ברור לי כיצד דבר זה הוא בתחום סמכותו ופעילותו המקצועית של היועץ.

• משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום יוני 12, 2007 בשעה 2:29 pm

  קישור לתגובה | להגיב

  נינה,

  נדמה לי שהתגובה שקבלת רמזה כי בדבריו של היועץ יש יותר ממה שמצאת בהם.

  כאשר מבקרים אנשים להבדיל מדעות, יש להיות זהירים שבעתיים.

  כותרת כגון "האיגיון של היועץ המשפטי לממשלה" מייחסת תכונה של חוסר רציונליות לאדם קיים, מוחשי ומסויים, שהוא בעל רגשות, דעות, משפחה, חברים, מקצוע וגאווה מקצועית שבבסיסה נמצאת חשיבה רציונלית. עדיף להתייחס לגופם של הדברים ולא לגופם של האנשים.

• נינה  ביום יוני 12, 2007 בשעה 4:09 pm

  קישור לתגובה | להגיב

  נראה שיש כרגע בעייה להוסיף תגובות. אנסה שוב.

  אני מצטערת אם הכותרת מתפרשת כייחוס תכונה לאדם. לא זו היתה כוונתי, ואיני סבורה שרציונליות או חוסר-רציונליות הם תכונה.
  הסיפא של תשובתי לתגובה הראשונה מבהירה זאת לדעתי.
  אני סבורה שכאשר אדם מתאר את תפקיד היועץ המשפטי כ"ראש התביעה הכללית" ומתעלם מהעובדה הבסיסית שהוא פקיד, גבוה ככל שיהיה, זו טעות לוגית, שמשליכה על אופן תפקודו והתנהלותו המקצועית.
  ולדעתי התנהלות היועץ מאוד בעייתית.ולא רק בעניין הזה של בחירת יועץ משפטי.
  נכון שגם הוא אדם עם רגשות ומשפחה וחברים.
  אבל האם הדבר הופך אותו לחסין בפני ביקורת?
  אני בטוחה שיש לו גאווה מקצועית. אבל אולי היא שגוייה? אולי הוא לא כל כך מקצועי כפי שהוא עצמו חושב?
  ומה קורה כאשר נראה כי רום התפקיד והכוח שמתלווה אליו מתחילים להשפיע על ההתנהלות המקצועית?

  אני מאוד נזהרת בדברים שאני כותבת כאן בדיוק בגלל הנקודה שהעלית, ואני משתדלת להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
  . אני מצטערת ומתנצלת אם הדברים הובנו אחרת.

  ובמאמר מוסגר:
  הלוואי ומערכת המשפט עצמה היתה מתנהלת על פי הכלל של לדון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם…