משהו לחשוב עליו: המלא והריק

thumb.jpg

"כשאדם חוצה את הנהר בסירה, וסירה ריקה באה ומתנגשת בסירתו, יהיה האיש מהיר-חימה ככל שיהיה, הוא לא ירגז עליה. אך אם יהיה אדם בסירה השנייה, הוא יצעק עליו שיסור מדרכו. אם האיש לא ישמע לצעקה הראשונה, הוא יצעק שנית. אם גם אז לא ישמע לו, הוא יצעק בשלישית, וילווה את דבריו במטר קללות. במקרה הראשון, כאשר באה מולו סירה ריקה, הוא לא רגז כלל, ואילו עתה הוא רוגז, שכן אז עמד מול הריק, ואילו עתה הוא עומד בפני המלא.
אם אדם היה מרוקן עצמו, וכך, כשהוא ריק, משוטט בעולם הזה, מי היה יכול לפגוע בו?"
מתוך: קולות האדמה. תרגום: יואל הופמן

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  ביום יולי 3, 2007 בשעה 10:41 pm

    היו יכולים לפגוע בו, אבל כנראה שלא היו רוצים.

  • איתי  ביום יולי 3, 2007 בשעה 11:03 pm

    אדם שסירה עם אדם בתוכה פוגעת בו – ירגז על האדם שבסירה. אדם שסירה ריקה פוגעת בו – ירגז על עצמו. על מנת שלא ירגז כלל, עליו להמנע מלפגוע בסירות – ריקות או שאינן ריקות.

  • לילי  ביום יולי 4, 2007 בשעה 12:57 am

    השאלה היא איך האדם יכול לרוקן את עצמו? אשמח להארות ורעיונות

  • OM  ביום יולי 4, 2007 בשעה 1:36 am

    ל-לילי
    סירה עם שלט רחוק (-:

    לדעתי אדם יתעצבן גם מסירה ריקה,
    אבל הוא לא יכול לצעור לאוויר שבתוכה,
    בגלל התניות קודמות, שלא צועקים על אוויר.
    אולי אסור לצעוק באותה מידה גם על בני אדם, הלא גם הם קצת אוויר, לא?

  • נינה  ביום יולי 4, 2007 בשעה 9:13 am

    אולי אפשר להתבונן בזה מהזווית של הכעסים שאנחנו צוברים ונושאים בתוכנו. אם לא נייחס כוונות לאחר, ולא נחשוב שכל העולם נגדינו – אם נפסיק להיות במלחמה עם העולם ועם עצמנו, נוכל להיפטר מהכעסים, ולנוע בעולם, ובחיים, ביתר קלות.
    למיכל – מה שכתבת זה עוד היבט של הדברים.
    היו יכולים אבל לא ירצו – כי כאשר אין מי שיזין את הכעס שלנו – במקרה הזה: האדם שרוצים לפגוע בו לא נפגע – אז אין טעם לפגוע בו, כי לא נקבל תמורה.

  • יהודה  ביום יולי 4, 2007 בשעה 2:26 pm

    רעיון חשוב

  • נינה  ביום יולי 4, 2007 בשעה 5:09 pm

    לדעתי זה אחד מקסמי הדאו: הדרך בה הם מביעים רעיונות.

  • לילי  ביום יולי 4, 2007 בשעה 11:28 pm

    "מה שמאפשרים אותו הרי הוא אפשרי. מה שאין מאפשרים אותו איננו אפשרי. דרך נוצרת במקום שפוסעים בו. הדברים הם מה שהם על פי השמות שנותנים להם. מדוע זה כך? משום שזה כך. מדוע זה איננו כך? זה איננו כך משום שזה איננו כך. אם יש מה שעושה את הדבר אפשרי הרי איננו, האי אין דבר שאיננו כך, ואין דבר שאיננו אפשרי. כל הקורה והעמוד, המצורע והיפה בנשים, המגוחך הנתעב המעוות והמוזר – הממשות (או ה"הדרך") עושה אותם אחד. מה שמבחין בין הדברים הוא מה שעושה אותם. מה שעושה אותם הוא מה שמבטל אותם. דבר אינו נוצר, דבר אינו נהרס. הכול שווה באחד. רק החכם מבין את שיווין כל הדברים. הוא אינו עושה שימוש בהבחנות, אלא מקבל את הדברים כפי שהם קיימים… לנהוג כך מבלי לדעת שאתה נוהג כך – זאת הדרך."
    כמופיע בפרק 5 ב"מילים" של צ'ואנג-טסה (עמ' 18)

    וזה נכתב בהקשר לפגישה בין בילבו ההוביט לגנדלף הקוסם מהספר ה"הוביט" של טולקין , ומי שכתב את המאמר הזה הציג הצעה לקריאה דאואיסטית של ה"הוביט" וקרה לזה "הדאו של בילבו בגינס" – בעיניי מקסים אולי כי קראתי את ה"הוביט" של טולקין – מומלץ, לילה טוב ואולי בלי מילים… לילי

  • נינה  ביום יולי 5, 2007 בשעה 9:10 am

    (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: