חכם סיני טייל ביער וראה אדם מנסר עץ. הוא עבד קשה והזיע כולו. בירכו לשלום והמשיך. כשחזר הזקן מאוחר יותר, ראה את האיש ממשיך לנסר במאמץ רב, אבל לא נראה שהוא מתקדם במלאכתו.
שאל אותו הזקן: למה לא תעצור רגע ותשחיז את המסור?
ענה האיש: אין לי זמן לעצור, אני חייב להמשיך לנסר את העץ.
[אגדה עממית]
תגובות
איך עוצרים כשאין זמן?
מול תכנון מראש, כך שהדברים ייעשו בדרך נכונה ו'נוחה' יותר.
הישרדות מול פירגון עצמי.
עשרים אלף שמות… ההוא שמנסר כל כך בתוך ענייניו, שלא יכול לצאת לרגע ולהביט ממעוף הציפור. קורה לכולנו במצבים מסויימים, לא? 🙂
הפחד הזה, שאם עוצרים לרגע לעשות את הדבר הנכון, ה'עגלה' תברח.
דינה, אני חושבת שזה בדיוק העניין: לנהל את הזמן, ולא לתת לזמן לנהל אותנו. כי סך הכל זמן זה דבר יחסי.
מיכל – אהבתי את ההגדרה של "הישרדות מול פירגון עצמי".
אני חושבת שזה אחד הכשלים שלנו. כי אם עוצרים לעשות את הדבר הנכון – שום עגלה לא תברח.
…
(-: