מוקדש לפצ'קוש, באהבה ובגעגועים
בזמן האחרון החברה שלי עובדת על כל מיני קורסים חדשים, ויש שם אחד שקוראים לו "תיאטרון האבסורד". ותוך כדי שהיא עברה על חומרים ראיתי ראיון עם אחד האנשים הכי חשובים שלכם שכתב מחזות, יוג'ין יונסקו.
אז אנ'לא יודע כל כך לגבי תיאטרון, ובטח שאנ'לא יודע מה יש לכם אתם עם האבסורד, ואת זה אולי אני יגלה בהמשך ויגיד לכם את דעתי.
אבל עכשיו רציתי ל'גיד שיונסקו אמר משהו גדול, ואנ'רוצה להביא את מה שהוא אמר, כי אתם תמיד יש לכם דיונים והבחנות בעניין כלבים וחתולים, ואנשים של כלבים ואנשים של חתולים. אז הנה עוד משהו בעניין הזה.
בראיון [משנת 1961] הוא אומר ככה:
"ניו-יורק היא עיר איומה. אנשים מתרוצצים שם ככלבים… כלב הוא זה שמתרוצץ כל הזמן, הוא לא מהלך בנחת. החתול מהלך. ביוון, לדוגמה, מהלכים. מהלכים ורואים שנמצאים בעיר חתולים. אנשים מהלכים להנאתם, מהרהרים… [כאן הוא הרים את הראש למעלה וחייך]… ניו-יורק איננה עיר חתולים. היא עיר כלבים…. כן, כמובן, אני בעד עיר חתולים [חיוך רחב]… פאריז היא עיר מעורבת… אבל יש בה הרבה חתולים."
נורא אהבתי את זה, ואנ'שואל: למה באמת צריך כל הזמן לרוץ ולרוץ ולהתרוצץ? כמו מישהו שהרעילו אותו? הוא באמת חכם, היונסקו הזה. למה לא ללכת בנחת, לאט? ככה יש זמן להתבונן בכל מינֵי, להקשיב, לחשוב, לשוחח, ליהנות – פשוט להיות. לא יותר עדיף?
תגובות
כתיבה לא איכותית,
ממש לא נעים לקרוא את הבלוג הזה
אין בעייה. אני בטוח שתמצא כאלה שכן מעניינים אותך.
(-:
אני דווקא אוהבת , ובדיוק אתמול רציתי לשאול אם את ומיכל פרנקל יצאתן לחופשה – בארץ או בחו"ל כי המון זמן לא כתבתן, ד"ש מיונתן שהבריא לגמרי , גדל , שמן ואמור לעבור סירוס בעוד כ-חודש – מניסיון או מידע – כדאי? זה החתול הראשון שלי…
מה שלומך? אנ'לא יודע לגבי החברה שלי מיכל, אבל החברה שלי נינה נורא עסוקה בלכתוב כל מיני קורסים חדשים.
אנ'נורא שמח שיונתן בסדר, וממה שאת מתארת בטח נורא טוב לו אצלך. (((-:
בן כמה הוא? בדרך כלל מומלץ לסרס מגיל שנה ומעלה. וכן, אנ'חושב שזה מאוד כדאי. כי אם הוא רק בבית, הוא יהיה נורא מתוסכל בזמן ייחום. וגם את… (-:
היי , יונתן בן 5 חודשים והווטרינר שאני ממש מרוצה ממנו אמר שבאיזור גיל 6-7 חודשים מומלץ לסרס- אבל יונתן לא רק בבית כי יש לנו בית קרקע אז הוא גם במרפסת ובחצר , אבל נראה לי שאסרס אותו – נראה לי הכי טוב , החברה שלך נינה מרצה באוניברסיטה הפתוחה – נכון? ללימודי תואר ראשון? בהצלחה לנינה בשנת הלימודים הקרובה.
"גזע עליון", בעקבות כותרת שנתנה העורכת בנרג' לרשימה שלע. וואאלה, היא צודקת. הם אוצר, הם שיא היופי, הנחת והחמידות של העולם. אין מילים, הוא צודק לגמרי.
אתה כרגיל מאוד חכם, ומבין דברים שאנחנו בני האדם לא תמיד קולטים מיד.
לפני שסילווסטר הגיע אלינו, הייתי אומרת שהכלב ממוקד באלו שמחוצה לו, והחתול ממקוד בעצמו. אבל סילווסטר מאוד חברותי ורגיש ושם לב אלינו מאוד. אבל אולי זה באמת קצת קשור לזה. כי בכל זאת יש הבדל.
אולי יש לך רעיון גם לגבי למה הטבע עשה שהכלבים יאהבו להימרח בלכלוך, ובכלל, שלא יהיה להם אכפת בכלל מהנקיון שלהם, והחתולים כל הזמן מתנקים? הרי שניכם חיות ציד במקור, לא?
ולילי היקרה – יצאתי לחופשונת – אל דאגה, חוזרת בימים הקרובים 🙂
תודה רבה לך 🙂
ועוד משהו לפצ'קושון: אני שמחה להיות חברה שלך 🙂
לילי, אם יונתן גם בחצר, אז בכלל עדיף לסרס, כי אחרת הוא יתחיל ללכת מכות עם זכרים אחרים, ייפצע, ויכולים להיות בלאגנים.
ותודה, אני יגיד לנינה. אבל היא מלמדת בבינתחומי בהרצליה ובאסכולות.
יעל, אנ'לא חושב שאנחנו גזע עליון, אפילו
שבמצרים היינו כאלה, אבל אולי נוצר רושם כזה בגלל שאנחנו חיים כמו שאנחנו רוצים, בחופש מוחלט.
מיכל – אוי, זות'י שאלה קשה, בגלל שאנחנו לא מתעסקים בחיים של אחרים ומה ולמה הם כמו שהם. אנחנו גם מכסים את הצרכים שלנו, מה שכלבים לא.
אבל מה זה משנה? כל אחד הוא מה שהוא, ואנחנו מקבלים את כולם כמו שהם.
ותודה שאת חברה שלי, וד"ש חמה לסער וסילווסטר
((((-:
דווקא בלוג נפלא שכולו אהבת חיים.
(-:
המון תודה. נורא כיף שאתה אוהב את הבלוג שלי.
((((-: