לפני כמה זמן קיבלתי מייל מקסים שכותרתו "אז מה זאת אהבה?", ובו אוסף תשובות של ילדים. הנה הן:
♪ כאשר סבתי חלתה בדלקת עורקים, היא לא יכלה להתכופף ולשים לק בציפורני הרגליים שלה. אז סבא שלי היה עושה זאת בשבילה, אפילו כאשר הוא בעצמו חלה בדלקת עורקים בידיים שלו. זאת אהבה. רבקה בת 6.
♪ אם מישהו אוהב אותך, יש לו דרך מיוחדת להגיד את השם שלך. ואתה יודע שהשם שלך נמצא בבטחה כאשר הוא נמצא בפה של אותו בנאדם. בילי בן 4.
♪ אהבה זה כשאתה הולך למסעדה כדי לאכול ונותן את רוב הצ'יפס שלך למישהו מבלי לדרוש משהו בתמורה. קריסי בת 6.
♪ אהבה זה משהו שגורם לך לחייך גם כשאתה עייף. טרי בת 4.
♪ אהבה זה כשאמא שלי מכינה קפה לאבי ולוקחת שלוק כדי לוודא שהקפה אכן יצא טעים. דני בן 7.
♪ אהבה זה כשאת אומרת לילד שיש לו חולצה יפה ומאז הוא בא עם אותה החולצה כל יום. נואל בת 7.
♪ אהבה זה כשהכלבלב שלך מלקק לך את כל הפרצוף גם אחרי שהשארת אותו כל היום לבד. מרי-אן בת 4.
♪ כאשר אתה מאוהב, הריסים שלך מתעופפים למעלה ולמטה ומתחתם נופלים כוכבים. קרן בת 6.
♪ אהבה זה כשאמא רואה את אבא בשירותים ולא חושבת שזה מגעיל. מרק בן 6.
♪ אם אינך אוהב, אסור לך בשום אופן לומר "אני אוהב". אבל אם אתה כן אוהב אתה צריך להגיד את זה כל הזמן. אנשים שוכחים. ג'סיקה בת 8.
ולסיום:
♪ ילדון בן 4, ששכנו הזקן איבד את אישתו לא מזמן, ראה שהזקן בוכה. הילדון נכנס לחצרו, טיפס על ברכיו והתיישב עליהם. כשאמו שאלה מה בדיוק הוא אמר לשכן, הילדון ענה: "שום דבר. פשוט עזרתי לו לבכות".
[תודה לאיתן אוגד]
ושתהייה לכולנו שנה טובה, עם המון המון אהבה.
תגובות
אויש – התשובות האלו כל כך מקסימות, ומעניינות וגורמות לנו אולי (הלוואי) להיזכר, לרגע…
הולכת לשאול את הצאצאים שלי 🙂
תודה
ילדים עם תשובות קטנות וחמודות, הסברים קטנים לאהבות קטנות. למבוגרים אין תשובות למה זאת אהבה, כי חלק מהם כבר לא מזהים אותה בתשובות הקטנות וכשהם מחפשים תשובות גדולות הם לרוב לא מוצאים כלום.
לאחרונה אני מפשפש במחשבה שאהבה זה בכלל סט של ערכים ביולוגים+הורמונליים
אשמח לתגובות
מיכל – תודה. ואשמח לשמוע מה אמרו הצאצאים.
(-:
לאלמוני/ת – נכון, אולי בגלל שאנחנו רוצים את האידיאה המושלמת, ואין דבר כזה. אני מאמינה שאהבה, כמו הרבה דברים, היא אוסף של דברים קטנים.
רפי – זו בבסיס הטענה של ג'ון סרל. שאפשר לעשות רדוקציה של כל הרגשות לתהליכים כימיים במוח. אני לא מסכימה עם זה, כי גם אם בתיאוריה אפשר לגרות איזורים מסויימים במוח וכך לגרום לתחושות מסויימות, עדיין – איך אפשר לחקות את התחושה של השנייה שלפני הנשיקה הראשונה? את תחושת הריחוף והפרפרים בבטן כשאנחנו מתאהבים?
דעתי שניתן!
נא רדי לרמתי בתגובותיך (אם תרצי להוסיף ולהגיב)מפני שאינני מהתחום,והמושגים המיקצועיים אינם נהירים לי
אם הבנתי אותך נכון, וטענתך היא שאהבה היא לא יותר מאשר תהליכים ביולוגיים והורמונליים, ובעצם אין דבר כזה רגשות – אז יש מדעני מוח שחוקרים בכיוון הזה.
לדעתי, כפי שאמרתי, אהבה היא יותר מאשר תהליכים הורמונליים במוח, גם אם לרגשות יש ביטוי בתהליכים כימיים במוח.
אבל כמובן שאינך חייב להסכים.
שהכימיה במוח יכולה לחקות רגשות, אבל זה לא הדבר האמיתי.
גם אם רגשות מאופיינים בתהליכים כימיים במוח, יש משמעות לראשוניות החוויה ועוד. הכימיה היא לעולם חיקוי של התבונה.
אם אני זוכר – אהבה בימיה הראשונים זה עיניים טרוטות קבוע.
כי משום מה הלילות אז קצרים במיוחד.
כלומר, מפטפטים ומפטפטים ולא שמים לב שהשמש כבר מזמן זרחה…
זה לא רק כימיה ובייולוגיה זה גם פרופיל אישייותי של האדם והתאמתו לאחר,לא בהכרח ריגשי: לדעתי הריגשי מתפתח כמובן אחר כך
תודה.