לפני הרבה שנים, רחוק רחוק מכאן, בעץ גדול ועבות, גר ינשוף זקן. יום אחד עבר במקום ילד, והתיישב בצל העץ שבו גר הינשוף.
"למה אתה עצוב, ילד?" שאל הינשוף.
"כי רציתי נורא חתול קטן, ואבא ואמא לא מסכימים".
"אז אולי תחלום על זה?" , הציע הינשוף.
"מה זה חלום?" שאל הילד.
"חלום זה כשרוצים מאוד משהו שאין עכשיו. זה משהו שבו הכל אפשר, כי בחלום אפשר לרצות הכל. ולפעמים, אם רוצים ממש חזק, הרצון גורם לחלום להתגשם".
"ומה קורה אם הוא מתגשם?", שאל הילד.
"תמיד יש חלום נוסף", ענה הינשוף.
עברו שנים. יום אחד עבר במקום איש, והתיישב בצל העץ שבו גר הינשוף.
"שלום, אתה זוכר אותי?" שאל הינשוף.
האיש הביט למעלה, ראה את הינשוף, ואמר בקול עייף: "כן, אני זוכר. אתה לימדת אותי לחלום".
"נכון. כמה חלומות יש לך?" שאל הינשוף.
"אף לא אחד", ענה האיש. "לא נשאר לי אף חלום".
"אף לא אחד? הכיצד?" תמה הינשוף. "זה לא טוב", הוסיף הינשוף ואמר. "צריך תמיד שיהיה חלום."
"אבל בשביל מה? כשרוצים מאוד משהו וזה לא קורה, פעם אחר פעם…"
"כן, אמר הינשוף, "אבל אסור לוותר. חלום זה משהו שאף-פעם לא מוותרים עליו."
"לפעמים, כשמאוד עייפים, מוותרים, כי אין עוד כוח לחלום", ענה האיש.
"לא. חלום לא נגמר אף-פעם", נענע הינשוף בראשו. "לכל היותר מרדימים אותו. או שמים אותו בצד לקצת זמן. אבל אי-אפשר לסיים אותו. לימדתי אותך לחלום. אבל שכחת שחלום זה משהו שבו הכל אפשרי, ולא כל מה שאפשר מתגשם. לפעמים רק חלק קטן, לפעמים רק חלום אחד…"
"כן", אמר האיש. "אבל זה קשה".
"בדרך כלל", הסכים הינשוף. "אבל מה שחשוב באמת הוא לא שרצית משהו, אלא שניסית להגשים את מה שרצית".
עברו שנים. יום אחד עבר במקום זקן, והתיישב בצל העץ שבו גר הינשוף.
"שלום, אתה זוכר אותי?" שאל הינשוף.
הזקן הביט למעלה, ראה את הינשוף, וחייך: "כן, אני זוכר. אתה לימדת אותי לחלום".
"נכון. האם נשארו לך איזה חלום או שניים?"
"חלום או שניים? יש לי הרבה!", צחק הזקן, והוסיף: "אתה יודע, כל הזמן רציתי לדעת אם גם לך יש חלום".
"בוודאי", ענה הינשוף.
"ומה החלום שלך?" שאל הזקן.
"הוא התגשם ברגע זה", חייך הינשוף.
©
תגובות
יפה מיוד מיוד. באמת
מקסים.
שיעור חשוב, מן הסתם. גם טיפה עצוב לפעמים…
גם אני רוצה ינשוף מדבר..
פשוט וחכם,
במחשבה שניה … מאד לא פשוט.
במחשבה שלישית … מורכב
אהבתי!
דודי, מיכל, סנדי ודפנה – המון תודה
(-: