ציפי לבני הופיעה היום בצהריים במרכז הבינתחומי הרצליה בהרצאה שכותרתה: מנהיגות אחרת.
לא אכנס לפרטי ההרצאה. אני רוצה לתאר את התרשמותי.
הדבר המרשים ביותר היה השקט שלה. לא פגשתי אצלה את ההתנשאות והיוהרה והשחצנות והאגו המנופח הכל-כך מוכרים של המועמדים האחרים לראשות ממשלה.
עמד לפני אדם, עם ביטחון עצמי מרשים, שדיבר בנחת, מהלב, באופן רהוט ובהיגיון רב, והעביר את ה-אני מאמין שלו ושל קדימה באופן בהיר וחד, ללא התלהמות, וללא סיסמאות וקלישאות.
מסתבר שכאשר יש ביטחון עצמי אמיתי ואמונה אמיתית בדרך, לא צריך את השחצנות והיוהרה והאגו.
תגובות
רק שלקדימה אין דרך.
מה הסיכוי שקדימה מחזיקה באופוזיציה (עם הדרך שלה)? אפסי נכון?
כי אם היתה לה דרך – אופוזיציה יכולה וצריכה להתאים.
אבל התחושה של רבים היא שקדימה ללא קואליציה היא קצת אבודה.
וההססנות המעשית שלה בלבנון ובעזה – הראתה שהיא שהבטחון העצמי שלה הוא לא בהכרח אמיתי.
ולגבי הכלכלה והדורסנות של ביבי – ליבני תמכה בכל החוקים ובכל הגזרות הנוראיות שלו. היא וחבריה למפלגה. ולא רק בקדנציה האחרונה – אלא בעשורים האחרונים.
העבודה הליכוד וקדימה – אותו דבר.
חד"ש.
ציפי ליבני עוד לא בנויה ועוד לא הבשילה להנהיג את ישראל . היא אנדרדוג יש אומרים חביבה יש אומרים סנובית, למרבית העם היא לא אומרת כלום, הם לא מבינים את השפה שלה.
לבני לא רק פושעת מלחמה
http://www.wanted.org.il/tzipi_livni.htm
אלא גם שונאת חרדים ומזרחים
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058899.html
אבל איזה כייף היא שקטה (איזה ערך מערבי מקודש וחשוב).
חשבת להצביע קדימה, בשביל שלבני תהיה ראש ממשלה?
תחשבי שוב.
אם את מחפשת אישה להתרשם ממנה, יש את זהבה גלאון. אפילו שלי יחימוביץ'. משונה שציפי לבני היא אפילו לא חצי מהן, אבל איכשהו התגלגלה להיות הרבה יותר קרובה לשלטון. קצת כמו הדרך שבה אולמרט התגלגל להיות ראש ממשלה. ראינו לאן זה הוביל
הנשית.נשים,ובמיוחד נשים פמניסטיות, טוענות שכשאשה תהייה בראש הפירמידה,הדברים יהיו שונים.לצערי,אני לא מצאתי את השינוי המיוחל הזה.בדיוק כמו שכתבתי כאן:
http://www.notes.co.il/yael/49338.asp
בתגובה מס' 3 ,אזרח.
אזרח. בתאריך 11/8/2008 7:04:12 AM
להזכירך,אמריקה כבר בחרה אישה.
מישל באשלט נבחרה בצ'ילה,וקריסטינה פרננדז דה קירשנר נבחרה בארגנטינה.
אולי התכוונת לארה"ב ?
ואם ארה"ב תבחר באישה,חוץ מההרגשה הטובה האישית,במה היא תהיה שונה מגבר ?האם היא תחליט שונה ?מרגרט ת'אצר היתה אישה,וראי איזה הרס היא הינחילה לבריטניה ולעולם בהשקפתה.אישה קרייריסטית,למשל,בתחום הפוליטיקה, או העסקים,אינה שונה מגבר באופן החשיבה והתפקוד.ת'אצר יצאה למלחמה עד פ'וקלאנד הרחוקה.ציפורה לבני תמכה והצביעה בעד היציאה למלחמת לבנון האחרונה.ושרי אריסון ,למרות רווחי הבנק שבבעלותה ,לא היססה לפטר 900 עובדים בהינף יד.אז מה זה משנה ,חוץ מההרגשה הכללית של סיפוק דמיוני, אם העומד/ת בראש הפירמידה הוא אישה,גבר, אינדיאני,שחור,או צהוב ?
http://www.mahsom.com/article.php?id=4083
גדר ההפרדה הפמיניסטית
הפרויקט הפמיניסטי נושא את דגלי השוויון, השחרור והצדק, אך נוכחותן של נשים בראש מדינות שממשלותיהן מבוססות על דיכוי אינה ערובה לשום צדק. נשים מ"טבען" אינן יותר טובות מגברים. הרי גולדה מאיר לא היתה פחות גרועה מראשי הממשלה לפניה או אחריה, וקונדוליזה רייס איננה פחות אימפריאליסטית משרי החוץ הקודמים של ארצות-הברית. הטבח בבית חאנון ובקאנא בוצעו כאשר ציפי לבני שרת החוץ ויולי תמיר שרת החינוך, חותמת העצומה, שרת החינוך – שתיהן שותפות להחלטות הממשלה. לא נראה גם כי בית-המשפט העליון הישראלי יפסיק להיות חותמת הגומי של הכיבוש בעקבות בחירתה של אשה לעמוד בראשו.
הפרויקט הפמיניסטי הוא פרויקט של שחרור מעוול ומעושק – הוא אינו יכול להכיל מאבק שמבקש להיות חלק מהגוף המנשל והעושק. קמפיין כמו "נשיאה לישראל" לא רק שמצביע על הבעייתיות שטמונה ב"פוליטיקה של זהויות", אלא מביא אותה לידי אבסורד מוחלט.
הדברים היו נכונים אז,ובייתר שאת היום.
נוסף לכך,חנה בית הלחמי כתבה בעבר שיש נשים הנוטות להצביע לנשים.מה שנקרא: הצבעה מגדרית.אם זה נכון,אז חבל שנשים חושבות כך.
http://www.notes.co.il/hanna/50978.asp
ראה תגובות 2 ו 9 ,אזרח.
באוניברסיטה העברית בהר הצופים. מי שרוצה לשמוע קצת פוליטיקה בלייב במקום לשבת בכורסא בבית מול המסך.
בכורסא בבית מול המסך נרדמים ובלייב שאו קצת פחות נרדמים ויש את השכן ליד באולם שאפשר לדבר איתו ולשאול אותו: אה זאת ציפי חורטוגלי?
והוא יענה לכם: לא חורטובלי.
🙂
רק הערה קטנה: אין בדברי ולו שמץ מפמיניזם או מגדר. יסלחו לי העוסקים בתחומים אלו, אבל אני ממש לא מתחברת אליהם.
אני התייחסתי לאדם שראיתי מולי, ולדבריו.
אבל הבחירות אינן בחירות אישיות. אני בספק אם התכונות האלו (שאני מעריכה, אגב) יעזרו ללבני לזכות בבחירות.
מענין מה שאת אומרת.
לבני אמרה בפתח דבריה:
"צעירים אומרים: היא בסדר, ישרה, רואה בזה שליחות…. אבל היא לא פוליטיקאית".
אז אנחנו רוצים מנהיג ישר, אבל אומרים שזה לא יעזור להיבחר?
אני חושבת שבחירות, ישירות או לא, הן תמיד גם אישיות. תהא הדרך אשר תהא – אם המנהיג לא ישר ודובר אמת – הדרך לא תבוצע.
ואני מאמינה ש"פוליטיקאי" זו לא בהכרח מילת גנאי שמקושרת עם שחיתות ורמאות ותככנות.
העניין הוא, שבאמירה "לא ייתכן פוליטיקאי ישר" הרמנו ידיים ונכנענו לשחיתות.
לדעתי אפשר להיות פוליטיקאי ישר ודובר אמת.
ומבין שלושת המועמדים כיום – לבני האדם הישר היחיד.
בואי לא נשכח שהיא יכלה כבר להיות ראש ממשלה. היא בחרה לא לעבור את הקווים האדומים שלה.
הישר/ה? היחיד/ה ? קראי כאן על חלק ממעלליה של ציפורה.
http://www.notes.co.il/hani/50735.asp
תגובות 7,8,9, אזרח.
ציפורה ישרה כמו קשת.
יש הבדל בין להיות יותר הגונה, ואפילו הגונה בהרבה מיתר המועמדים לבין היות אדם ישר (מה שלבני איננה, בעיני).
נינה,
האם ניתן לקבל נימוקים רציונליים? חשיבה תודעה ופילוסופיה אמורים כולם להתנהל באופן רציונלי. ההתרשמות שלך כבודה במקומה מונח אך לא נימקת אותה. כל הפוסט הינו כשל לוגי מסוג ad hominem (לגופו של אדם ולא לגופו של ענין).
בטחון עצמי ואמונה אלו לא נמוקים קבילים. כתבת שהיא העבירה את האני מאמין שלה ושל קדימה ושיש לה אמונה בדרך. איזו דרך? לא ציינת כלל. אם היתה כל כך ברורה והגיונית, האם לא ניתן לחזור על מקצת מהדברים ההגיוניים והברורים שנשמעו?
כנגד האמונה והבטחון בדרכה של קדימה ניתן להעלות מספר נימוקים: אם נתבונן בצוות של קדימה נקבל מכה בעניים. לדוגמה, שאול מופז השאיר אחריו נתיב זוהר. מהזמן שהיה בצבא, דרך הליכוד והזיג זגים, הכנת הצבא למלחמה והתפקוד כשר התחבורה. הוא לא לבד. בראון שהיה אמור להיות היועץ המשפטי, ומשום מה לא קבל את המינוי, הצביע כפול. מישהו דיבר על הגינות?
מנופפים כל הזמן עם היושר של לבני. שיהיה.
אבל האיפיון הזה – כשהוא מהווה ספינת הדגל של מועמד לראשות הממשלה – עלול להתנגש עם איפיון אחר חיוני לא פחות, ואולי יותר, הנדרש מראש הממשלה, וזהו: תחבולנות.
כלומר, היושר שלבני מנופפת בו כתכונה בולטת עלול להרתיע אותה משימוש בתחבולות, וזאת מחשש שהבריות לא יבחינו בין השניים.
אדם שאינו רוצה או אינו מסוגל לתחבל – אינו מתאים לתפקיד ראש הממשלה, בוודאי במדינה מטורפת כמו ישראל.
וציפי לבני לא מעוררת רושם שהיא תחבולנית – לפחות לא במידה מספקת.
מעניין, נינה, מה דעתך על הנקודה הזו.
ליוסי הראשון
בכוונה כתבתי שמדובר בהתרשמות. ולכן אין כאן שום כשל לוגי. והסיבה שבחרתי לכתוב את התרשמותי היא, שאני מאמינה באינטואיציה שלי.
חשיבה תודעה ופילוסופיה לא אמורים להתנהל באופן רציונלי. אם תקרא כמה מאמרים שלי כאן בנושא רציונליות וקוגניציה, תראה שלתפיסתי התודעה שלנו רחבה הרבה יותר מהרציונליות, שהיא לא יותר מאכסיומה בדבר איך העולם אמור להיות. אבל לא זה המקום להיכנס לדיון הזה.
לתפיסתי האינטואיציה, שהיא ידיעה ישירה ומיידית, היא כלי חשוב מאוד בתודעה שלנו.
נכון שאי אפשר לנמק אינטואיציה מכיוון שהיא לא ניתנת למדידה וכימות ולניתוח ליניארי – אבל אין בכך כדי לבטל את המידע שהיא מעבירה.
למה ללכת על אינטואיציה? כי עבורי היא עובדת, ולצערי ההתרשמויות שלי מהמועמדים בעבר התגלו כנכונות, גם כשהן היו בניגוד לקונצנזוס.
ליוסי דר –
יוסי, תשובתי לך היא במהותה תשובתי למיכל:
אני חושבת ומאמינה שראש ממשלה לא צריך להיות תחבולן ותככן. תאמר נאיביות? לא מסכימה.
יתרה מכך: אם לדעתך צריך להיות תככן כדי להיות ראש ממשלה – אז על מה אנחנו בוכים ומייללים ומקוננים על שחיתות הממשל וכו'???
מה ש-כן – כדי להיות ראש ממשלה ללא תככנות – אנחנו, ציבור הבוחרים, צריכים לגלות בגרות, ולתת רוב מוחץ למועמד הזה.
אני חושבת שלבני עמדה במבחן הראשון בכבוד: היא לא נכנעה לש"ס, והעדיפה ללכת לבחירות.
נינה,
אני מכיר את המילה תככן, אבל התכוונתי ואמרתי תחבולן.
כוונתי היא לאו דווקא בקטע הפוליטי מפלגתי, אלא יותר בתחום המדיני והבינלאומי.
הרי לא סתם נאמר "בתחבולות (ולא בתככים…) תעשה מלחמה".
ו"מלחמה" היא לא רק התנגשות מזויינת, אלא במובן הרחב של המילה – לרבות מו"מ לשלום וכיוב'.
אני מתקשה לראות אותה מסתדרת עם כמה נחשים, בארץ ובעולם, שיכולים בקלות לתמרן אותה למצבים לא רצויים למדינה.
את יודעת מה? שתתחיל בתור ראש ממשלת שבדיה או פינלנד ואח"כ נראה…
אוקיי, קיבלתי את התיקון, ולדעתי לא תהייה לה בעייה עם תחבולות.
אני חושבת שיש לה אינסטינקטים בריאים, ועם צוות מיומן וטוב היא יכולה להצליח.
נראה לי שהיא הצליחה יפה בניהול הזירה הבינלאומית כעת במבצע. היא התנגדה להודנה המהירה שברק רצה על ההתחלה, והשגנו הפסקת אש סופר גמישה, שמאפשרת לנו להגיב מייד.
גם ההישג של ההירתמות הבינלאומית נגד ההברחות הוא מרשים, לדעתי.
את אומרת "צוות מיומן וטוב", ונדמה לי שבעניין הזה מדברים על בעייה אצלה. היא מתקשה להחזיק צוות עוזרים ויועצים לאורך זמן.
אם זה נכון, זה כשלעצמו מתכון לכישלון.
בעבר כבר כתבתי היכן שהוא שעד היום היא לא ניהלה מצב משברי, אפילו לא משהו ברמה של שביתה.
ההבדל בין שר לבין ראש הממשלה הוא לא רק במיקום שלהם זה כלפי זה, אלא המדובר בהבדל ממשי ביותר.
האחריות של הקודקוד – במיוחד בישראל – היא משהו שלא מהעולם הזה, והיכולת לקבל החלטות סבירות תחת הלחץ האטומי שבו נתון ראש הממשלה – היכולת הזו מצריכה לא רק ניסיון, אלא גם כישרון רב.
והדבר קריטי במיוחד בישראל, כי אנחנו מדינת פרטאצ' בכל הקשור לתהליך מסודר של קבלת החלטות.
משום מה נראה לי שאני מדבר על מצב חצי היפותטי, כי ממילא לא נראה לי שהיא תהיה ראש הממשלה – לפחות לא הפעם.
אנחנו לא יודעים איך היא תתפקד כראש ממשלה, תחת לחץ וכו'.
אבל אנחנו כן יודעים איך נתניהו וברק בעניינים האלה – ולדעתי הם כישלון חרוץ בניהול ממשלה, ובוודאי בעמידה בלחץ.
אני לא אומרת שלבני חפה מטעויות, וכולם טועים, אבל לדעתי היא המועמד הראוי ביותר כרגע.
מצב חצי היפותטי? לא יודעת, פער של כמה מנדטים אפשר בהחלט להתגבר עליו.
(-: