אמרסון, במסה " על הפוליטיקה", כתב: "אנשים טובים לא צריכים למלא אחר החוק עד הסוף" (Good men should not obey the law too well ).
פרופ' ליבוביץ', בדיונים ובשיחות ובמאמרים שעסקו בסוגיית ערכים וחוק, נהג להביא את הציטוט הנ"ל. יש וחוקים מתנגשים בערכי יסוד שרובנו מאמינים בהם. חוק החרם הוא כזה.
וזה מצב בעייתי. כי איך אפשר לקיים חוק שפוגע באחד הערכים הקיומיים ביותר שיש לנו, שהוא החופש להביע, ללא חשש וללא מורא, מחשבות, דעות, אמונות?
מי שמנסה להמעיט בכך, ולומר: "טוב, מכסימום תהייה תביעה ובית המשפט יסדר את העניין" לא יודע מה הוא אומר. להיגרר לתביעות אזרחיות, על כל האנרגיות והכספים והזמן הכרוך בכך – רבים לא יוכלו לעמוד בזה. הקיצוניים, לעומת זאת, יציפו, בעיוורון עולץ, את בתי המשפט בתביעות מתביעות שונות.
לפעמים עקיצת יתוש יכולה להרוג….
תגובות
חוק החרם אינו מעלה או מוריד דבר. איני מבין על המהומה. טוב יעשה כל הרוצה לקדם עינייניו שלא יעסוק בהשמצות וחרמות אלא יפעל על פי כללי השוק החופשי. דהיינו, ישקיע את כל מירצו ומשאביו בפרסום העיניינים שאותם הוא רוצה לקדם. למשל, יפרסם את רשימת המפעלים המומלצים על ידו בחתימתו הברורה והמזוהה. ממילא המפעלים המוקצים ישארו מחוץ לרשימה. למיטב הבנתי, פרסום חיובי אינו יכול להיות עילה לתביעה משום סוג. כל שנותר הוא לגייס מרץ ומשאבים. בסופו של דבר תנצח התנועה שתגייס משאבים עשירים יותר בדרך החיוב ולא השלילה.
צודקת.
בהקשר דומה נאמר שהעוני הוא פשע (poverty is a crime) מבחינה זו שנאשם שלא יכול לממן לעצמו עורך דין מורשע במשפטו – גם אם הוא חף מפשע.
הליכים משפטיים למי שאינו מורגל בכך הם מתכון להרס החיים – ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליכים.