בשבועות האחרונים אנחנו מתבשרים כי אין מנוס מהעלאת מיסים עקב הגירעון, והיום שטייניץ מודיע כי אף אחד לא יזרים לנו כספים אם ניקלע למצב של ספרד, וכי חייבים לשמור על משמעת תקציבית.
אז הנה רענון קצר בנושא ההכרח למר שטייניץ, שהוא, כידוע, ד"ר לפילוסופיה.[רענון בנושא ערכים ומוסר כבר אבוד, לצערי…]
אפיקורוס, במאה השלישית לפנה"ס, מבהיר את ההבדל בין הכרח לאפשרויות, בין צרכים לבין מותרות, כאשר הוא עורך הבחנה בין טבעי והכרחי; טבעי אך לא הכרחי; לא טבעי ולא הכרחי.
ב"טבעי והכרחי" הוא מונה חברים, חירות, מחשבה, אוכל, מחסה, בגדים.
ב"טבעי אך לא הכרחי" – בית גדול, מרחצאות פרטיים, נשפים, משרתים, דגים ובשר.
ב"לא טבעי ולא הכרחי" – תהילה, וכוח וסמכות.
הכרח הוא צורך קיומי. כלומר, קשה עד בלתי אפשרי לשרוד בלעדיו. לכן הוא גם טבעי – יותר במובן של טבע פיזיולוגי.
כל מה שהוא מעבר לכך – כבר אינו מצוי בגדר ההכרח, גם אם הטבע האנושי חושק בו.
מה הכרחי לנו היום מבחינה קיומית? הצרכים הקיומים שלנו, אם חפצי-חיים אנו, הם חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון, כאשר ביטחון הוא קודם כל הביטחון הפנימי לנוכח גל האלימות הגואה כאן. על זה יש להוציא כסף. לא די לנאום על זוועות השואה, לדוגמה, כאשר זו נמשכת בפועל במציאות הישראלית בדמות ניצולים שחיים מתחת לקו העוני.
מה לא הכרחי לנו מבחינה קיומית? עוד כמה עשרות או מאות בתים בהתנחלויות בשטחים הכבושים [מנוסרים או לא], קיצבאות לתלמידי ישיבות, מנגנוני ממשל מנופחים דוגמת מנהל מקרקעי ישראל, חברות רב לאומיות וחברות יצוא גדולות שמשלמות כאן מס חברות אפסי ביחס לרווחים שצברו, ועוד.
וגם ממש לא טבעי ולא הכרחי ממשלה של קרוב ל-40 שרים וסגני שרים על כל המשתמע מכך, חברי כנסת שמעלים לעצמם את השכר [שהוא מהגבוהים בעולם המערבי], מכוניות שרד יקרות, מטוס חדש לראש הממשלה – רשימה חלקית ביותר,
גירעון, ידוע וברור לכל, הוא מצב לא מומלץ. במצב כזה, מר שטייניץ, ההיגיון / השכל הישר אומרים שמתחילים לקצץ מהלא הכרחי והלא טבעי.
אבל גם רענון בנושא לוגיקה כנראה כבר אבוד…
תגובות
היי,
אמנם אין לי את ההשכלה הפילוסופית שלך, אך תרשי לי, למען הדיון:
לדעתי הצגת נושא מורכב בדרך פשטנית . למשל-
יש צורך בבריאות, סבבה. האם זה אומר שהתערבות ממשלתית, סבסוד מוסדות בריאות, הלאמה ו"אחריות ציבורית" – אכן יובילו למצב רצוי עם יותר בריאות ורווחה?
זו דוגמה לסוגיה כלכלית ואי אפשר לפתור אותה בהצהרה הפשוטה שיש צורך בבריאות.
כנ"ל לגבי חינוך. יש צורך בחינוך אך יש ויכוח לגבי הדרך להשגת המצב הטוב ביותר האפשרי – דרך ההתערבות או דרך החופש.
ניתן להתרשם מהמתאם החיובי שבין חופש כלכלי לאותן מטרות חיוביות שכולנו רוצים :
http://www.heritage.org/index/book/executive-highlights
לקצץ בלא הכרחי זה חשוב, אך צריך לדעת איפה הלא הכרחי. למשל, יותר מ 5 מיליארד ש"ח בשנה עבור עלות שכר לעובדים בחברות ממשלתיות. זה פי מאות מונים מהסכומים המועברים לתלמידי ישיבות. מיליונים למועצות מקומיות מיותרות, סבסודים מיותרים ומקומות אחרים, הרבה פחות "סקסים" משנאת החרדים.
דוגמאות לבזבוז גדולים :
http://wp.me/pZujs-eu
היי איתמר,
הפוסט הזה כלל אינו קשור להשכלה פילוסופית, אלא לשכל הישר. ולפעמים נושאים הם הרבה פחות מורכבים ממה שאוהבים לצייר אותם.
מן הסתם, יותר תקציבים למיטות בבתי חולים ולתקני אחיות ורופאים יובילו לרפואה טובה יותר.
ומן הסתם יותר תקציבים למערכת החינוך שיאפשרו כיתות של 20-25 תלמיד במקום 40+ יאפשרו למידה טובה יותר.
לסיפא של דבריך – ציינתי גם את אלה וגם את אלה.
ואנא אל תכניס לכאן "שנאת חרדים". אני לא שונאת אותם. אלא שאינני מבינה מדוע אני חייבת לממן אותם, מדוע אני חייבת ללכת לצבא במקום להמשיך ללמוד, ומדוע אני צריכה לעבוד וללמוד כי אף אחד לא מממן לי את הלימודים, ואינני מבינה למה יש המרמים במספרי תלמידים כדי לקבל עוד כסף, וכדומה.
זו אינה שנאה. זו ביקורת קשה ונוקבת, כן, אבל ממש לא שנאה. זו, אגב, דוגמה להצגת נושא מורכב בדרך פשטנית (-:
לא כולם יסכימו עם ה"מן הסתם" שלך. הנה למה: העברת תקציביo היא התערבות בשוק ויש לה תוצאות:
המדינה לוקחת כסף מהציבור ומעבירה אותו לבתי החולים שלה, תקצוב זה מוביל ליתרון לבית החולים הממשלתי על הפרטי. המשמעות היא שכסף זורם למוסד הציבורי, למרות שבעלי הכסף לא קיבלו את ההחלטה הזו. העברת כספים זו נעשית על חשבון כסף שהיה יכול להגיע לבית החולים הפרטי, אם היו נשארים עם זכות ההחלטה על כספם.
יש השלכות לעברת כסף למוסד ממשלתי אשר לא פועל בתנאי תחרות, על חשבון כסף שיכל להגיע למוסד פרטי. במוסד הפרטי, לכל הנוגעים בדבר יש אינטרס להיות טובים, כי זו הדרך להתעשר. במוסד הציבורי הדרך להתעשר קשורה יותר לוותק ופרוטקציה.
לכן הציבור בסופו של תהליך מקבל מערכת פחות טובה, כתוצאה מההתערבות.
במוסד פרטי לכל הנוגעים בדבר יש אינטרס להיות טובים? תשאל את ניצולי השואה הסיעודיים השוהים במוסדות שהופרטו…
ומה באשר לתקציבים המועברים לישיבות? גם כאן בעלי הכסף לא קיבלו את ההחלטה הזו…
(סליחה על התגובה המאחורת)
כל מוסדות הסיעוד והשיקום, עובדים בפיקוח משרד הבריאות ומופעלים ע"י חברות פרטיות. זה משרד הבריאות שהפקיר את האנשים האלה להתעלוליות, ידע על הכל ולקח לו יותר משנה לסיים את ההתקשרות עם אותו המפעיל. תארי לך שחברה פרטית היתה מגלה דבר כזה, היה לוקח לה שנה להחליף חברה מנהלת? אם זה לא היה משרד הבריאות זה מזמן היה במשטרה.
לגבי הישיבות, אלה כללי המשחק – ככל שיש לך יותר כוח פרלמנטרי אתה יכול לקחת יותר מהקופה הציבורית. הפתרון הוא להחליש את הכוח של הפוליטאים ולא לאפשר להם לקחת כ"כ הרבה.
אני שולל את קביעתך שתהילה, וכוח וסמכות הם "לא טבעי ולא הכרחי". הם גם טבעיים וגם הכרחיים כשמדובר בלהנהיג חברה. אין שום פסול בתהילה, כוח ובסמכות ובלבד שהם מידתיים לצורך הנהגת ההמונים בדרכים חוקיות והוגנות.
ממשלה של 40 שרים וסגני שרים היתה הכרח קואליציוני ולכן היא ראוייה, בלית ברירה.
שאלת "עוד כמה עשרות או מאות בתים בהתנחלויות בשטחים הכבושים [מנוסרים או לא], קיצבאות לתלמידי ישיבות, מנגנוני ממשל מנופחים דוגמת מנהל מקרקעי ישראל, חברות רב לאומיות וחברות יצוא גדולות שמשלמות כאן מס חברות אפסי ביחס לרווחים שצברו, ועוד." היא מורכבת, כי לא כולם הכרח ועכשיו. אבל יתרונה של הדמקורטיה היא שגם לרוב יש זכויות להגדיר את מטרותיו הפוליטיות ולא רק למיעוט השמאלני המדוכא. מבחינת הימין ההתנחלות היא טבעית ואפשרית ויש כאלה שהטענים שהיא הכרחית כדי לבצר את קיומנו כאן בארץ ישראל.
קצבאות לתלמידי ישיבות – מנהג רב שנים שצריך לתקן.
מנגנוני ממשל מנופחים? דברים אלא מאופיינים בד"כ במשטרים שמאלניים. בארץ, בממשלות ימין המנגנונים האלה מצטמצמים בכוחם. מנהל מקרקעי ישראל הוא מנהל שמטרתו לשמור על קרקע האומה, ושאדמות לא יזלגו לשליטת ערבים. אני מקבל את ההבחנה שלא צריך לשם כך מנהל שלם. משרד הפנים יכול לפקח על ניהול הקרקע בישראל.
חברות רב לאומיות הן מקדם כלכלי גדול בעולם החדש. ממשלות רק צריכות לוודא שארגונים כאלה משלמים מס מלא לאחת או יותר מהמדינות בהן פועלות אותן חברות.
קיבוצים? יתכן שיהיה מקום לפרק או להפריט חלק מהקיבוצים כי אין להם מקום בעולם החדש.