לחיי הצביעות–מצא את ההבדלים

ניו יורק, ואחריה העולם – סוערים: אדם נדחף אל מסילת הרכבת התחתית, ואיש לא נחלץ לעזרתו.
קיתונות מיוחדים נשפכים על הצלם שצילם במקום לעזור

2424587070

מעניין במה שונה האירוע הזה מהאירוע שלהלן [כתבתי על כך בעבר], צילום שזיכה את הצלם בפרס פוליצר….

צילום ילד ועיט

מאת nina ramon, בתאריך דצמבר 6, 2012 בשעה 5:27 pm, בקטגוריות יומן של יומיום. 4 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איתמר  ביום דצמבר 9, 2012 בשעה 9:08 am
    קישור לתגובה | להגיב

    תמונה כ"כ עצובה, אבל יש הבדל.
    מדובר באחריות, האם לנו כעוברי אורח יש אחריות לעזור לאדם זר (שומרונים טובים); אנשים לא מטילים על הצלם באפריקה אחריות, כי מדובר בבעיה עצומה, עם אלפי מקרים דומים של ילדים גוועים ברעב. מה הצלם יכל לעשות, לפתור את הרעב באפריקה?
    בניו-יורק זה שונה. מדובר באדם אחד, שהיה ניתן להציל ע"י כמה פעולות קצרות. עשו את זה בעבר ואנשים הצילו אנשים אחרים.

    • nina ramon  ביום דצמבר 9, 2012 בשעה 10:31 am
      קישור לתגובה | להגיב

      הצלם באפריקה חיכה 20 דקות בתקווה שהעיט יפרוש כנפיים כדי שהצילום ייצא יותר טוב….
      ולא, ברור שמעשה אחד לא היה פותר את הרעב באפריקה. אבל לו הוא היה לוקח אותה למחנה האו"ם הקרוב, אולי היה מציל נפש אחת…
      על פי אותו היגיון – למה בכלל לעזור? אז אדם נדחף בתחתית. הצלתו לא תפתור את הפשע בניו יורק…

  • איתמר  ביום דצמבר 11, 2012 בשעה 1:46 pm
    קישור לתגובה | להגיב

    לא ידעתי את זה על הצילום של הילד. זה משהו שהיה ידוע לפני שהוא זכה בפרס?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

ביטול

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: