באביב 1989 נסענו, בת דודתי ואני, לפוזיטנו לשבועיים, "לצייר ולכתוב" [בהתאמה (-: ] .
פוזיטנו הוא כפר קטן ומקסים ששוכן בדרום איטליה, בדרך בין סורנטו לאמאלפי, דרך שנחשבת בפני עצמה לאתר תיירות מהיפים שיש. הכפר נפרש על צלע הר ויורד עד לים, הוא מכיל כביש אחד, חד-סטרי, שמתחיל בקצה העליון של הכפר, מתפתל דרכו למטה עד לקצה האחר. אנשיו חמים ומכניסי אורחים.
בקיץ הים מלא בסירות קטנות וגדולות שמגיעות מכל העולם ורובצות להן בנחת בים הכחלחל-ירקרק; בחורף האבוס הקטן בו נולד ישו [הוא ניצב בגומחה קטנה חצובה בהר באמצע הכפר] מתעורר לחיים.
לא הספקתי לשרבט הרבה כשהחלה להיכתב, כמו מאליה, בשטף וללא טיוטות, אגדת הרוח או החותם, שהיא למעשה אוסף של שלוש אגדות קצרות: רוח, הר ופרח.
כשנתיים אחר-כך פורסמה האגדה בספרון קטן במהדורה מצומצמת בהוצאת ירון גולן. את צילום הכריכה היפהפה תרם אנדריאה דה לוקה, צלם מאמאלפי, שגם מנהל חנות קטנה ומטריפה בשם La Scuderia del Duca למוצרי נייר עתיקים [הנייר המפורסם בעבודת יד של אמאלפי], חותמות עתיקות/חדשות, ספרים בכריכות מיוחדות וכו'. החנות נמצאת במרכז התיירותי של אמאלפי, קרוב לחוף, ומאוד מומלץ לבקר בה. גן עדן לחובבי הניירות, הספרים, החותמות והגרפיקה למיניהם.
האגדה אף זכתה לתרגום לאיטלקית של גאיו שילוני המנוח, שאהב אותה ותרגם אותה באחר-צהריים אחד, וללא תמורה. הגירסה האיטלקית לא פורסמה, אולם הדפסתי אותה בכמה עותקים ולקחתי אותה איתי לפוזיטנו יחד עם הספר בעברית, והשמחה בכפר היתה גדולה (-:.
הספרון הקטן הזה יצר בזמנו כמה אדוות קטנות, הוא נלמד בבית ספר אחד או שניים [לא מצליחה להיזכר היכן]; ואם חשבתי שהוא נשכח [כי אני די שכחתי ממנו], אז ב-2007 מישהו/י באוניברסיטת קליפורניה סרק והעלה אותו לרשת, עם מילות מפתח והכל.
לפני כמה חודשים הספרון שב וצץ לו במפתיע בחיי, כאשר שירי גולן, בתו של ירון, התקשרה ואמרה שהם מסדרים את המחסן וגילו 10 עותקים של האגדה והאם אני רוצה אותם. ברור ששמחתי. זו היתה מעין מחווה מהעבר להווה? מכל מקום, חשבתי שהגיע הזמן לפרסם את הגרסה האיטלקית, שמעולם לא ראתה אור, בספר אלקטרוני; ואם כבר איטלקית, אז למה לא גם את העברית שוב?
בימים אלה הספרים – בעברית ובאיטלקית – עלו לרשת.
הם נמצאים במנדלי מוכר ספרים ברשת, במחיר מופקע של 19 ש"ח. אבל אגדות הן הרי מצרך יקר (-:
הגרסה האיטלקית נמצאת גם במנדלי, וגם באמאזון העולמי. הקישור כאן הוא לאמאזון איטליה.
טכסט הכריכה האחורית:
בפוזיטנו, כפר קטן וקסום החבוי לצד הדרך בין סורנטו
ואמאלפי, נכתבה אגדת הרוח, והיא מוקדשת לכל אותם
היודעים לגעת ברוח, בהר, בפרח –
וצורך אין להם בחותם.
אתם מוזמנים לקרוא וליהנות (-:
*
תודה גדולה לאנדריאה דה לוקה מאמאלפי, שנתן את הסכמתו לשוב ולהשתמש בצילום היפהפה הזה לכריכה.
Un grande ringraziamento ad Andrea De Luca, che ha consentito il riutilizzo di questa bellissima fotografia per la copertina.
תודה אוהבת לורד דיה, שעמלה על הכריכה.
תודה גדולה לשירלי פינצי לב, שהגיהה וערכה את התרגום האיטלקי.
תודה מקרב לב לירון גולדשטיין מ"מנדלי מוכר ספרים ברשת" על המקצועיות והאדיבות, ובעיקר על אורך הרוח והנדיבות.
תגובות
איזה יופי. אין לי מילים. תראי מה זה גילגולים מוזרים
כן, לגמרי גילגולים מוזרים (-:
למה לא אמרת לנו בזמנו ללכת לפגוש את אנדריאה באמאלפי?
רכשתי את הספר. מאוד נוח וקל. ממש אגדה!
לאגדות יש אורך חיים אין סופי כך שהאגדה תמיד נמצאת איתנו.
טרקבאקים
[…] אני נתקלתי בה באופן אישי בקיץ האחרון כאשר פנתה אלי נינה רמון בבקשה לערוך תרגום לאיטלקית של ספר צנוע באורכו ומלא חן […]