דרך הפילוסופיה | The Way of Philosophy

תגובות

• אלישבע מגריל  ביום ספטמבר 15, 2014 בשעה 2:13 pm

  קישור לתגובה | להגיב

  הבעיה היא לא הסרבנות אלא הפער בין איך רואים אותה אצלנו ובעולם. אצלנו סרבנות יכולה להיות כתוצאה מהתלבטות מוסרית ואילו בעולם היא ישר מתורגמת מבעד לעדשות האנטישמיות לדם ילדים נוצרים שמערבבים בבצק לאפית מצות. לכן צריך לסרב אם הפקודה נראית לא הגיונית אבל כדאי לדעת איפה. אני לא מכירה את 8200 אבל נראה לי שיש איפה להביע את ההתנגדות שם מבלי לערבב את כל העולם.

  • nina ramon  ביום ספטמבר 15, 2014 בשעה 2:21 pm

    קישור לתגובה | להגיב

    העניין הוא שעל פי ה"הסברים" שניתנו לא זו היתה הסיבה לאמירת המשפט הזה..

• שולמית זוננשיין  ביום ספטמבר 18, 2014 בשעה 6:32 am

  קישור לתגובה | להגיב

  הגזמת – אי ביצוע פקודה שעומד עליה דגל שחור, ואינה מוסרית על פניה, אינה סרבנות!!!!!!!!!!
  הבעיה העיקרית פה היא הפגנה דעתנית על בסיס הידע הצבאי שלך, לפני שניסית כלל לפעול בתוך המערכת.
  הבעיה היא הפוליטיזציה של אינפורמציה צבאית.
  זהו מדרון.

  • nina ramon  ביום ספטמבר 18, 2014 בשעה 10:31 am

    קישור לתגובה | להגיב

    שולמית, למיטב ידיעתי אי ביצוע פקודה זהו סרוב = סרבנות.
    באשר לענין הניסיון לפעול בתוך המערכת – ממה שקראתי ונאמר, הם כן ניסו לדבר בתוך המערכת, ונדחו על הסף.
    ואינני רואה כאן שום פוליטיזציה. יש עובדה – שאנחנו עם כובש, ויש עובדה שאנחנו מתנהגים באופן מחפיר לנכבשים. זה לא אומר כלום לגבי עצם ענין הכיבוש.

• יוסי דר  ביום ספטמבר 18, 2014 בשעה 7:58 am

  קישור לתגובה | להגיב

  מותר – בעצם חובה – לסרב לפקודה רק אם היא בלתי חוקית בעליל.
  אם אנשי 8200 ישכנעו שהם סרבו לפקודות בלתי חוקיות בעליל – הצדק (והמשפט) לצידם.
  בנירנברג נשפטו מי שמילאו פקודות בלתי חוקיות בעליל.