לפני בחירות 2013, תוך שאני מנסה להבין איך יכול להיות שאותו ממשל נבחר פעם אחר פעם למרות שלרוב ברור שזה אסון, נתקלתי בקטע קצר והיסטרי בספרו של דאגלס אדמס "היו שלום ותודה על כל הדגים" [טוב, רוב ספריו הם כאלה…(-: ] שמסביר את העניין,
פרסמתי אותו אז, ואני שבה ומפרסמת אותו כעת, בתקווה ש-,,,,.
יום אחד מופיעה צלחת מעופפת מעל שמי לונדון, ולאחר נחיתה רועשת ומסורבלת-משהו, מגיח רובוט עצום מתוך כבש החללית, ומבקש לפגוש את הלטאה של בני כדור הארץ.
איש אינו מבין במה מדובר.
פורד מסביר לארתור.
"הוא בא מדמוקרטיה עתיקה מאוד, אתה מבין…"
"אתה רוצה להגיד לי שהוא בא מעולם של לטאות?"
"לא," אמר פורד, […] "זה לא פשוט עד-כדי-כך. זה לא מתקרב בכלל לשום דבר מובן עד-כדי-כך. בעולם שלו, האנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הזוחלים, והזוחלים שולטים באנשים."
"מוזר", אמר ארתור, "חשבתי שאמרת שזאת דמוקרטיה".
"ככה אמרתי", אמר פורד. "זאת דמוקרטיה".
"אם כך", אמר ארתור וקיווה שאינו נשמע סתום עד כדי גיחוך, "למה האנשים לא נפטרים מהלטאות?"
"למען האמת, זה פשוט לא עולה על דעתם," אמר פורד. "לכולם יש זכות בחירה, לכן כולם פחות או יותר מניחים שהממשלה שהם בחרו דומה פחות או יותר לממשלה שהם היו רוצים שתהיה להם."
"אתה מתכוון שהם ממש מצביעים בעד הלטאות?"
"מה, בטח," אמר פורד במשיכת כתפיים, "כמובן."
"אבל," אמר ארתור והעלה שוב את השאלה הגדולה, "למה?"
"כי אם הם לא יצביעו בעד לטאה," אמר פורד, "הלטאה הלא-נכונה עלולה להיבחר. יש לך ג'ין?"
[……]
"אני אבדוק. ספר לי על הלטאות."
פורד משך שוב בכתפיו.
"חלק מהאנשים אומרים שהלטאות הן הדבר הכי טוב שקרה להם אי-פעם," אמר. "הם טועים לגמרי, כמובן, טועים לגמרי ולחלוטין, אבל מישהו מוכרח להגיד את זה."
דאגלס אדמס / היו שלום, ותודה על כל הדגים. תרגם גבי פלג. כתר 2011.
