[מתוך: עובֵר]
מנקה רחובות: הייתי אוכל עכשיו משהו.
עובר-אורח: רעב?
מנקה רחובות: כן, קצת. לא קריטי.
עובר-אורח: יש פה בסביבה משהו?
מנקה רחובות: תלוי.
עובר-אורח: תלוי במה?
מנקה רחובות: אם יש לך כסף או אין לך כסף.
עובר-אורח: אה.
(שתיקה)
מנקה רחובות: אין עליך כסף, מה?
ֵמנקה רחובות: כן, כן. (הפסקה קצרה) טוב.
(שתיקה)
עובר-אורח: בוא, נראה מה יש בפח.
מנקה רחובות: השתגעת???
עובר-אורח: מה יש? לפעמים אפשר למצוא דברים טובים. וזה לא שאנחנו גונבים
או משהו. זה לא של אף אחד.
מנקה רחובות: לא בא בחשבון. עד פה.
(שתיקה)
עובר-אורח: אז… בוא נדמיין שעכשיו יום כיפור.
מנקה רחובות: (לא מבין) מה זה קשור?
עובר-אורח: נו, באמת… הרי ביום כיפור צמים, לא?
מנקה רחובות: מי צם, למה צם…?
עובר-אורח: באמת… הרי כולם יודעים את זה.
מנקה רחובות: יודעים מה?
עובר-אורח: שביום כיפור צמים. (משתהה לרגע, פורש ידיו בקול חולמני) הכל שקט.
דממה. כו-לם צמים…
חתול: (מתערב בשיחה) אָה, אתה מתכוון ליום החתולים.
עובר-אורח: (לחתול. בכעס) סתום, אידיוט. מה אתה מתערב אתה בדברים שאתה
לא מבין?
חתול: (בנחת) מבין, מבין. כולם יודעים שיום כיפור זה יום החתולים.
עובר-אורח: (מתרגז) מה זה השטויות האלה?!
חתול: (בנחת) לא שטויות. אמרת בעצמך. הכל שקט, דממה – – – (בהדגשה) יום
כיפור זה היום שבו לא נוסעים.
עובר-אורח: (מעוצבן) מה זה קשור ל…
חתול: (בתרועת ניצחון) לא נוסעים, ואז אין מכוניות, ואז לא נדרסים! זה יום
החתולים!
מנקה רחובות: (מחייך) וואללה הוא צודק.
עובר-אורח: אבל לא על זה דיברתי! אני מדבר על הצום!
מנקה רחובות: לא לנסוע – אני מבין. זה טוב בשביל חתולים. מגיע להם יום חופש בשנה.
אבל לצום? בשביל מה זה טוב?
עובר-אורח: מה… יש יום אחד בשנה שבו צמים.
מנקה רחובות: גם אם יש אוכל?
עובר-אורח: בטח, זה הרעיון של לצום.
מנקה רחובות: (בפסקנות) לא נראה לי. אני כשיש אוכל – אני אוכל!
עובר-אורח: לא, זה לא ככה.
מנקה רחובות: זה כן ככה.
עובר-אורח: לא, זה יום שצמים כדי… (מתאמץ לחשוב) כדי… (נזכר) בשביל לכפר
על החטאים.
מנקה רחובות: איזה חטאים, על מה אתה מדבר?
עובר-אורח: חטאים, נו… כולנו עושים גם דברים לא טובים לפעמים, נכון?
מנקה רחובות: נו?
עובר-אורח: אז צריך לכפר עליהם, לבטל אותם.
מנקה רחובות: מה זה קשור ללא לאכול?
עובר-אורח: זה מה שאלוהים החליט.
מנקה רחובות: אלוהים? שוב? זה לפני שהתנצר או אחרי?
עובר-אורח: נו, באמת, די כבר. זה אלוהים החליט וצריך לעשות את זה.
מנקה רחובות: (חושב) אלוהים החליט… לצום בשביל לכפר על חטאים, אתה אומר?
עובר-אורח: (בשמחה) כן, כן, בדיוק!
מנקה רחובות: (נד בראשו לאות הבנה) אז במקרה שלי, אלוהים צריך לצום!!!
(עובר-אורח פוער את עיניו בתדהמה. פותח וסוגר את פיו ללא הגה.)
מנקה רחובות: (קם) אני הולך להשתין.
(יוצא. החתול יוצא יחד אתו.)
(חושך)
