ארכיון תג: ערכים

על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול – עכשיו גם בדיגיטלי

זהו ספר קטן על בעיות גדולות:
על הכפר הגלובלי-הפיאודלי, על הקפיטליזם החזירי ולעיתים אף רצחני;
על תאוות בצע חסרת מעצורים וגבולות;
על היחס הנורא שלנו לחיות לא אנושיות בפרט ולכדור הארץ בכלל;
על זכות, צדק ושוויון, שאינם אלא איצטלות מוסר שאנו עוטים על עצמנו בעודנו זורעים הרס סביבנו;
על דגל התביעה לחופש שמתנוסס מעל לכלכלה שרומסת ברגל גסה את החופש של מרבית דיירי הכדור הזה;
במשפט אחד: על ערכים שנזנחו ונשכחו ומוסר שפשט רגל – –

ועל הדרך האחרת:
על הוצאת הערך כשווי מחיינו וחזרה לערכים ולמוסר ערכי, ששורשיו בכיבוד החיים באשר הם, בכבוד לאחר, ביושר ובהגינות, בחמלה ואמפתיה.

ramon earth cover

מתוך הספר:

"לא רק שהעץ כבר לא נדיב, אלא העץ מעולם לא היה נדיב! שום אורגניזם חי לא מכוון להתאבדות, ובוודאי שאינו מכוון להקרבת עצמו לשם סיפוק גחמותיו ותאוותיו של אורגניזם חי אחר. זוהי אצטלת הצידוק שלנו להרס שאנו זורעים סביבנו, לכל מה שאנו לוקחים בכוח הזרוע ומשמידים לתועלתנו האגוצנטרית וכדי לספק את חמדנותנו ואת תאוות הבצע שלנו."

"חמלה, אמפתיה, הגינות, רצון להימנע מכאב – כל אותם רגשות שנמצאים בבסיס האבולוציוני של המוסר – אלו ערכים שעליהם יכולה להיות מושתת חברה, מדינה – וגם הביוספרה. ערכים אלו מכילים בתוכם את כל ההצהרות בדבר שוויון, סובלנות, כבוד לאחר ולשונה, והם יכולים לעמוד במצבי ־מציאות משתנים מכיוון שאלו ערכים ביולוגיים. כלומר , הם רגשות (sentiments) ביולוגיים שטבועים בנו (ברובנו בכל אופן), ואיננו צריכים ללמוד אותם או להסתגל אליהם. הם כלי הישרדות מהמעלה הראשונה, ורק הם יכולים להוות בסיס לאורח חיים ערכי, מכיוון שהם אינם שיפוטיים."

להשיג ב-: אינדיבוק-חנות הספרים העצמאית ברשת, ובוקסילה.

היתה ציונות??? – האח לקח לעשות מדורה…

בפורום סבן [דצמבר 2014] נערך מפגש בין נפתלי בנט למרטין אינדיק,.

להלן חלק מדבריו של בנט, מדקה 47:12 . [ולא.הם לא הוצאו מהקשרם, מכיוון שהקשבתי לכל השעה וחצי של המפגש.]

"הציונות המודרנית היתה כל כולה אודות יצירת מקלט ליהודים. הרצל ראה את האנטישמיות בצרפת, ושאנחנו צריכים להציל את היהודי הפיזי.
ותודה לאל, היתה התערבות חילונית בהיסטוריה, שאני חושב שלא היתה קורית אם האורתודוכסיה היתה שולטת.
אז זה בגלל הגישה החילונית שהיתה לה ההעזה לשנות את ההיסטוריה.

אבל 100 שנה קדימה, אני חושב שאם אנחנו לא נחזיר את הערכים היהודיים – ואני לא מדבר על תיאוקרטיה [……] – אם לא נחזור לסיבה שאנחנו כאן – הסיבה שאנחנו בישראל איננה בגלל שזה מקלט – ישראל איננה המקום הבטוח ביותר ליהודים. פרת' באוסטרליה יותר בטוחה ויש לה ספורט מים נפלא […]
אנחנו בישראל בגלל שזו המולדת שלנו. אני רוצה שכל ילד ישראלי יידע את ההיסטוריה שלנו. "

ככה נראית דמגוגיה אפלה במיטבה, וככה מנסים לעוות עובדות היסטוריות ולנסות ליצור היסטוריה שלא היתה ולא נבראה. [והתעלמתי מהסתירות הפנימיות בדבריו].

במחי פטפוט דמגוגי נבוב ושחצן, כל העליות שהגיעו לכאן החל מסוף המאה ה-19 ואילך מתוך שאיפה לשוב ולהקים את מולדתו של העם היהודי בארצו: פה בארץ חמדת אבות – הפכו להיות בסך הכל מציאת מקלט פיזי.

במילים אחרות – הציונות נמחקה. אותה ציונות שהחייתה את התקווה הערטילאית בת אלפי שנים לשיבה למולדת, והגשימה אותה הלכה למעשה במאבק ארוך ועיקש, תוך שמיטב בנותיה ובניה משלמים על כך לא פעם בחייהם ובחיי היקרים להם, ובנתה כאן מדינה יש מאין – הציונות הזו לפתע איננה קשורה למולדת, איננה יהודית – ערכיה אינם יהודיים.

מהם הערכים היהודיים הללו? לבנט הפתרונים.

אגב, איש מהמשתתפים ומהעיתונאים הישראלים ששאלו שאלות לא ראה לנכון לשאול את השאלה הקרדינלית היחידה: מהם הערכים היהודיים שאתה מדבר עליהם, מר בנט?

לא, יותר חשוב היה לשאול אם הוא חושב שהוא יכול להיות ראש ממשלה או לא……

 

תודה לאסתי סגל

פרופ' ציונה שמשי על שני ספרים שלי

ציונה

על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול – גם באינדיבוק

ספרי "על חיות כאלה ואחרות וכדור אחד עגול" נמצא גם באינדיבוק, חנות הספרים העצמאית ברשת, במחיר מוזל.".
.

 nina_earth_cover

חג שמח (-:

 

איפה הכסף? תשובה ליאיר לפיד

ביום ששי שעבר, ה-13 בינואר 2011, פרסם יאיר לפיד במדורו ב'ידיעות אחרונות' הסבר "למה אני הולך לפוליטיקה".
אישית אני מברכת על החלטתו. צריך אומץ לעשות את הצעד הזה. אני גם חושבת שחצי המיליון שיצאו לרחובות בקיץ האחרון, ועוד לפחות חצי המיליון שתמכו במחאה גם אם לא השתתפו בה באופן פעיל, ושרובם היו ממעמד הביניים, רוצים קול, ומוטב קול חדש, בפוליטיקה. יאיר לפיד יכול להיות הקול הזה. 
כאן, יאיר, יש לי כמה 'אבלים'.

כללית, לדבר בשם מעמד הביניים פירושו להישאר בתפיסה המגזרית, שממשיכה להפריד בין קבוצות ואינטרסים. אבל המדינה צריכה איחוד, לא עוד פילוג. נקודת המוצא יכולה להיות מעמד הביניים, כי הוא עמוד השדרה של החברה. אבל המצע עצמו חייב לכלול תשובה למירב המגזרים, אחרת קיבלנו עוד מפלגת נישה.

ועוד: לפתיחת הדיון ושרטוט כיוונך הפוליטי, בחרת בשתי מילים, שמהן צריך לדעתך לפתוח את הדיון בעתיד המדינה: "איפה הכסף?"
וכאן ממש מתחיל להיות לי קשה.

1. 'איפה הכסף?' את השאלה הזו שואל לא רק מעמד הביניים, אלא גם המעמד החלש, הנזקק. גם הוא רוצה שילדיו יקבלו חינוך טוב, לקנות דירה (או לפחות לשכור במחיר סביר), להתפרנס בכבוד.

2. אני שייכת למעמד הביניים, ואני לא מרגישה בנוח עם האמירה 'להחזיר למעמד הביניים את כספו'. זה לא מה שאני רוצה במהות. במהות אני רוצה חברה/תרבות ערכית, תרבות שרווחת אזרחיה חשובה יותר מקידוש החומר והכסף. שינוי סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים אחרת הם רק פועל יוצא אחד של חברה ערכית.

3. יש לי גם בעיה לא פשוטה עם האמירה "יבוא לכל משא ומתן קואליציוני עם סכין בין השיניים ויסביר שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא שמעמד הביניים הישראלי יקבל מהמדינה תמורה נאותה להשקעה שלו".
ראשית, "סכין בין השיניים"? זה השיח? אני מבינה שזו רק מטאפורה, אבל ל"מנהיגות חדשה שתתווה ערכים" אסור לנקוט בשפה אלימה כזו…
שנית, אתה ממש לא מדבר בשמי, ולדעתי גם לא בשם רבים מאנשי מעמד הביניים, כאשר אתה אומר שהדבר היחיד שמעניין אותי הוא לקבל מהמדינה תמורה נאותה להשקעה.
מדינה עבורי היא לא עסק כלכלי! היא הרבה מעבר לכך!
 
4. ואם אצביע עבורך, זה לא יהיה בגלל ש'אני רוצה לשלוח אותך לבדוק מה עם הכסף שלי', אלא בגלל שאני מקווה – לעת עתה בכל אופן – שאתה יכול לתרום לשינוי השיח הפוליטי הרדוד והדל שקיים היום, אם הוא קיים בכלל, ולעזור לכולנו לעצב מדינה עם ערכים, מדינה שהממשל הנבחר בה מכבד את אזרחיו ופועל למענם, ולא למען שמירת כסאו ומילוי כיסיו.